רבות עוד יסופר על התקופה הזו שאנו חיים בה. משבר הקורונה העולמי עוד מציץ מהחלון ומאיים לחזור ואנחנו מנגד נצטרך להתכונן אליו ולהתאים את עצמנו לשגרה אחרת. שגרה אחרת של צרכנות, שגרה אחרת של ניהול כלכלי ושגרה אחרת של הדבר הכי ישראלי - הקירבה.

המאמר החודשי

מצד שני, אנחנו חיים בתקופה שבה נכתבת היסטוריה. כמה מאיתנו חלמו או חשבו שדבר כזה יקרה? 

התשובה האמיתית היא - אף אחד. ולא בגלל שזה כל כך נוראי והיסטרי. אלא כי פשוט רואים - אף אחד לא התכונן לדבר הזה. לא הממשלה, לא משרדיה, לא רשויותיה לא הרשויות המקומיות, לא המשטרה, לא אף ארגון חירום כל שהוא, לא העמותות שגירדו תרומות כל תקופת הפסח (כי בפסח רגיל הרי יש המון קונים, והמון קונים שווה המון תרומות מזון) ובמיוחד במיוחד - לא בעלי העסקים ולא הצרכנים! 

 

התרגלנו. התרגלנו לתרבות של שפע, ואם אין שפע אז נייצר שפע בעזרת הלוואה אחת מפה וגם קצת משם. "אל תדאגי מאמי זה רק 600 שקל בחודש" אמרנו בנחת כשקנינו אוטו חדש. 

ההרגלים האלה ישתנו עכשיו - הם חייבים להשתנות! 

 

תדמיינו את ההוא שנורא אוהב לאכול דברים מתוקים וכשהוא ניצב מול הבחירה שהרופא נותן לו - "זה או העוגות או הרגל שלך חבוב", הוא יבחר ברגל שלו. 

כי לפני הכל, יש לנו צורך בסיסי לשרוד! וכל מה שעשינו עד היום לא היה הישרדות. טוב, לפחות לא במובן שאותו אנחנו מבינים עכשיו, אלא זו הייתה הישרדות מול החברה, היום אנחנו במקום אחר לגמרי - בהישרדות ממשית! 

רגע כלכלי

החודש בנק ישראל החליט לשנות כיוון בעקבות המשבר. הריבית ירדה שוב לרמה של 0.1% וכולנו, לכאורה, יכולים לנשום לרווחה (פווו).

 

כמה לרווחה אתם שואלים?

 

בואו נגיד שאם יש לכם משכנתא עם מסלול פריים שבתוכו יש 300 אלף ש"ח למשך 25-30 השנים הקרובות.. חסכתם 21 שקלים בכל חודש. 

העניין הוא, שלרוב הציבור בישראל לא קיים הפיוז של "עצור.. אתה יודע באמת את כל הנתונים?!" ובמקומו שמו זרז שאומר "סע סע מה כבר יכול להיות?!".

 

רבים יצאו לקחת את ההלוואה שתאחד את ההלוואה שלקחו לכיסוי של ההלוואה הישנה עם ההלוואה שלקחו לכיסוי של המינוס וההלוואה הקטנה החדשה.

יחד עם זה תוסיפו שחלק בלתי מבוטל מהציבור לקח בחיוך את ההגדלה שהעניקה המפקחת על הבנקים בהוספת משכנתאות לכל מטרה עד 70% מערך הנכסים ונהיה לנו פה שישו ושמחו של אשראי וריביות! 

 

כמה שישו ושמחו? 

 

24 מיליארד ש"ח בחודש מרץ ניתנו כאשראי לציבור.

 

22 מיליארד ש"ח יותר מהממוצע לחודש לפניו. 

 

רוב הכסף הזה (21 מיליארד) הלך לבעלי עסקים שדרשו כיסוי חובות בעוד חובות. היתר, למגזר הפרטי, על פי רוב בצורה של מישכון נכסים. 

 

הצרה הצרורה

זו הבעיה העיקרית של הציבור בישראל בנושאים כלכליים. השיטה הזו של "הכל אפשר לספוג" השיטה של "יהיה בסדר" ו-"חיים רק פעם אחת". 

נכון - חיים פעם אחת. אבל מה זה שווה אם יש לך רכב הכי חדש או שפרסת את כל החובות שלך לתשלומי עתק לכל החיים ולא יהיה לך כסף לעזור לילד שלך להשכלה גבוהה? מה זה שווה לך שחיים פעם אחת אם לא תוכל להשאיר אחריך שום דבר חוץ מחובות? 

זמן לשנות הרגלים

בשנים שעבדתי כפראמדיק במד"א ראיתי הרבה תוצאות של הרגלים. עישון, חוסר איזון בסוכר, לחץ וסטרס תמידיים.. ורק כשקורה משהו חמור, אימרג'נסי אמיתי כזה, אנשים פתאום משנים כיוון.

 

למשל: קחו את אלי (שם בדוי)... בחור בן 64 שאהב מאוד לאכול ולהתפנק, קם בבוקר יום שבת לקטוף קצת תמרים, בילה קצת עם הנכדים והילדים שלו ומצא את עצמו שעה אחר כך על מסוק בדרך לצנתור משום מקום באדיבותו של עבדכם הנאמן (AKA - אני). 

אלי (שם בדוי) הבין שאם הוא לא ייקח את עצמו לידיים הוא יגיע לאותו מצב במהירות שיא. לכן, תפס את עצמו הפסיק הרגלים גרועים ואימץ הרגלים חדשים ובא אליי כמה חודשים אחר כך לתחנה עם התמרים שהוא קטף באותו בוקר. 

אלי קיבל מתנה

 

הכל היה יכול להיגמר אחרת. 

גם אנחנו קיבלנו מתנה בתקופה הזו במידה מסויימת..

השאלה הגדולה.. 

 

האם נהיה חכמים מספיק כדי להבין אותה? 

 

מאחל לכם ולכן להגיע להבנה שחייבים לנהל את הבית ואת הדברים החשובים באמת בחכמה. 

וכמובן, אם אתם מבינים שקיבלתם מתנה ולא יודעים איך להתחיל.. תחזירו למייל הזה מספר טלפון ואני אגיע אליכם כדי להראות לכם בדיוק איך מתחילים את הגמילה מבזבוזים ומתחילים ספורט כלכלי אולימפי.

 

שלכם באהבה רבה, 

עמית נוריאני

שעות הפעילות

ימים א' -ה' 

בין השעות:        9:00 - 18:00

ימי שישי וערבי חג

בין השעות :       9:00 - 12:00

ליצירת קשר

050-6863132 
077-3182641
  • Facebook
  • Instagram

©כל הזכויות שמורות לעמית נוריאני - משכנתאות ופיננסים 

מתחם AfulaTech - שד' בן גוריון, עפולה